בואו נדבר על קומפוסט. זהו האמצעי הכי חשוב לכל חקלאי אורגני. לפני נסביר על התהליך שהקומפוסט עובר, נספר לכם על הסגולות שלו. 

אז למה הקומפוסט חשוב לנו, החלקאים האורגניים.

קומפוסט הוא תוצר סופי של תהליך פירוק של חומר אורגני בצורה "אירובית" (תסיסה עם חמצן). קומפוסט תורם דשן למצע שלנו. הוא מכיל מינרלים ונוטריאנטים חיוניים לצמח אבל זה רק קצה הקרחון.

הפועלות הקטנות שיוצרות את הקומפוסט, הלא הם מיקרו-ביום שזה בעצם, חיידקים, פטריות, שמרים ועוד. כולם פועלים בהרמוניה זה עם זה וביחד יוצרים לנו את הזהב השחור, קומפוסט. 

תחשבו שככל שעובר הזמן, המשאבים באדמה נגמרים. אתם מגדלים עצים, שיחים, דשא שעם הזמן לא נשאר להם כל כך מה לקחת מהאדמה. זאת אחת הסיבות שהשיחים שלכם לא גדלים, או העצים שלכם לא מוציאי פירות ולכן אנחנו מחזירים מינרלים וניוטריאנטים לקרקע שלנו בעזרת קומפוסט. 

 

דבר נוסף ואולי החשוב מכל ביישום קומפוסט הוא החזרת המגוון הביולוגי לקרקע. עכשיו צאו רגע מהגינה שלכם ולכו רחוק יותר, לכו לחקלאות הקונבנציונאלית, המונוקולטורית שמעדיפה שימוש בחומרים סינטטים, כימקליים שפוגעים בקרקע ובמגוון הביולוגי. וכמו שיש משבר עולמי של הכחדות מינים של חיות וצמחים, באותה מידה העולם סובל גם מהיכחדות של המגוון הביולוגי בקרקע. השימוש הנרחב בחומרי הדברה ועשבייה הביא את הקרקעות בעולם למצב שהן נטולות חיים. כיום אומרים שמעל 70% מהקרקעות החלקאיות בעולם פשוט מתות. ולאט לאט החקלאים נוטשים את אותן אדמות ומשתלטים על אדמות חדשות. 

הפתרון היחיד להחזיר את החיים לקרקע הוא חקלאות אורגנית שמקדשת את האדמה. 

 

בטבע קיים תהליך הבראה טבעי שבו הטבע מחזיר את החיות לאדמה ולתהליך הזה קוראים סוקסציה.

תהליך זה ללא שום התערבות אדם יכול לקחת אלפי ועד מאות אלפי שנים. תהליך הסוקסציה הוא תהליך הדרגתי בו לאט לאט משתנות קבוצות הצמחים בשטח כשהקבוצה הירודה ביותר היא העשבים השוטים והצמחים החד שנתיים והקבוצה הגבוהה ביותר, שם נעצר בעצם התהליך וזו קבוצת הקליימקס - הלוא היא עצים ויער. זה תהליך ארוך בו הקרקע עוברת שינויים ולומדת מחדש לגדל על המצע שלה את כל קבוצות הצמחים השונים באופן הדרגתי.

 

בשדה האורגני שלנו, אנחנו רוצים לחקות תהליך טבעי זה ולהאיץ אותו כי למי יש עשרות אלפי שנים לחכות?! בשביל זה יש לנו קומפוסט וכל המיקרואורגניזמים שדיברנו עליהם.

שימוש נרחב בקומפוסט מחזיר את החיים לאדמה והרכבים שונים של קומפוסט יחזירו מגוון שונה של מיקרואורגניזמים.

 

הקומפוסט בנוי ממרכיבים שונים אבל תהליך היצירה שלו זהה.

אז איך קומפוסט נוצר:

  • יחסים בין C/N - קובעים גם את יחס החיידקים לפיטריות.
  • סטארטר מיקרוביולוגי

 

מה שחשוב בקומפוסט טוב זה האיזון הנכון בין חנקן (N) לבין פחמן (C).

אבל מאיפה אנחנו מביאים חנקן ופחמן? 

 

אז חנקן (N) - החשיבות של חנקן בתהליך הקומפוסטציה היא להעלות את טמפ' הליבה של ערימת הקומפוסט כדי להגיע לפירוק מיטבי. החנקן מגיע, לא נעים לומר, אבל הוא מגיע מקקי או צואה. של פרות, סוסים, עופות, אפילו עטלפים. ואם זה לא מספיק, לכל צואה יש את האיכויות שלו. אז בצואה של עופות למשל שנחשבת סופר איכותית מכיוון שהיא מכילה אחוז גבוה יותר של חנקן. מה שאומר שאפשר להשתמש בכמות קטנה יותר בשביל להגיע לאותה תוצאה.

 

פחמן (C) - לפני שנדבר על פחמן נקדים לומר איך פחמן נוצר. הפחמן נוצר בתהליך הפוטוסינטזה שבו הצמח מייצר סוכרים דרך אור השמש, והסוכרים האלה הופכים ל"תאית" המשמשים לבניית גוף הצמח. בטבע העצים נופלים על הקרקע והמיקרואורגניזמים מפרקים את התאית והסוכרים. אז בעצם הפחמן הוא המזון העיקרי של המיקרואורגניזמים. 

 

באיזון נכון בין השניים אנחנו מצליחים לחקות את התהליך הטבעי של הטבע בזמן הרבה יותר קצר. 

 

אז אחרי שיצרנו את ערימת הקומפוסט שלנו, חשוב לדעת שתהליך הקימפוסט קורה רק בתנאים מתאימים מבחינת טמפרטורת, לחות ואיוורור וזאת מכיוון שהטמפרטורה חייבת להגיע ל- 70 מעלות מכיוון שבמעלות הגבוהות האלו מתפרקים מחלות צמחים, זרעים ועוד מזיקים לא רצויים. ובשביל זה אנחנו משתמשים במד טמפרטורה באופן יומיומי כדי לעקוב אחרי התהליך.  

 

השלב הראשון: השלב המזופילי

בשלב זה קיימת התרבות של חיידקים. חיידקים מזופילים חיים בטמפ' הסביבה והם מתחילים את התהליך בפירוק החומרים הפשוטים יותר, כמו סוכרים. תהליך הפירוק הזה יוצר חום מה שהורג את החיידקים המזופילים ומוביל אותנו לשלב התרמופילי. 

 

השלב השני: השלב התרמופילי

בשלב זה הטמפ' חוצה את ה40 מעלות ומגיעה עד 80 וזה התהליך החשוב ביותר בו מתפרקים חומרים אורגנים נוספים כמו התאית והוא עורך כחודשיים. בשלב זה חשוב לבדוק את הטמפרטורה מידי יום ולדאוג שהיא נשארת באזור ה70 מעלות. במקרים שהטמפ' יורדת יש צורך לאוורר את הערימה ולהשקות במים. כן זה נשמע מוזר שאם רוצים להעלות את הטמפ' צריך להשקות. אבל הסיבה שאנחנו מאווררים ומשקים היא כדי לשמור על תנאים אידיאליים למיקרואורגניזמים שזה לחות ואוויר. 

 

שלב השלישי: שלב ההתקררות

תהליך הפירוק כבר התרחש, האוכל לחיידקים תרמופיליים הולך ונעלם והערימה מתחילה להתקרר. כמובן שמגיעות קבוצות חדשות של מיקרואורגניזמים אז לא לדאוג. בשלב זה ניתן להפוך את הערימה ואנחנו כבר ממש בסוף התהליך, הקומפוסט נראה כמו קומפוסט אבל לא למהר כי יש לנו את שלב 4

 

שלב רביעי: שלב ההבשלה

אחרי שהקומפוסט התקרר הוא עובר את התהליך האחרון בו הוא יושב בין חודש לחודשיים בערימה שבו הריח החזק נעלם, הטמפ' ירדה, אין זבובים יותר, אחוז הלחות בערמה יורד ל30-40% לחות. וניתן לבחון את שיעור הלחות באמצעות נטילת חופן ליד, אם מבצבצות טיפות מים לאחר הדחיסה, הרי שהלחות מתאימה. המרקם - הקומפוסט צריך להיות מנופה ומפורר לחלקיקים קטנים אך לא אבקתי. 

 

אז אחרי שיש לנו קומפוסט משלנו אנחנו מיישמים אותו על גבי הקרקע שלנו. 

היחס המינימלי למ"ר הוא 5 ליטר. אבל אם הקומפוסט איכותי ועבר את כל התהליך כמו שצריך, ניתן לשים יותר ואף ישנם חקלאים שמגדלים ישירות בקומפוסט. 

יש מספר דרכים בהם אפשר ליישם את הקומפוסט. 

אפשרות ראשונה: להטמיע את הקומפוסט באדמה עצמה ע"י תיחוח. עומק מומלץ של תיחוח הוא 10 ס"מ. 

אפשרות שניה: להניח את הקומפוסט על המצע לפני השתילה בצורת מצע עליון ולהשקות. 

שימוש מושכל בקומפוסט יהפוך את הגינה שלכם למשגשגת ויחזיר את החיים לאדמה, וכמובן יצמיח לכם צמח בריא. כי צמח בריא משמע אדמה בריאה

 

 ברמה הפשוטה ביותר, קומפוסט דורש שילוב של 'ירוקים' ו'חומים'. הירוקים הם חומרים עשירים בחנקן כמו עלים, דשא ושאריות מזון. חומים הם חומרים עציים יותר העשירים בגבעולים דמויי פחמן, נייר ושבבי עץ. החומרים נרטבים כדי לפרק אותם לחומוס, תהליך המתרחש לאורך חודשים. מרבית הסטנדרטים האורגניים דורשים לפחות תהליך קומפוסט של 60 יום, אולם קומפוסט יכול להתרחש גם כתהליך רב-שלבי, במעקב צמוד עם תשומות מדודות של מים, אוויר וחומרים עשירים בפחמן וחנקן. תהליך הפירוק נעזר על ידי גריסת חומר הצומח, הוספת מים והקפדה על אוורור תקין על ידי סיבוב קבוע של התערובת. פטריות, תולעי אדמה וגורמים אחרים מפרקים עוד יותר את החומר האורגני. חיידקים ופטריות אירוביות מנהלים את התהליך הביו-כימי על ידי המרת התשומות לחום, פחמן דו חמצני ואמוניום.