הסיפור שלנו

זרעי מורשת הוקמה בשנת 2014 בהנהגת הראל וייס. הראל נולד בישראל, להורים מתרבויות שונות. כבר בילדותו ספג את הרב תרבותיות המאפיינת את עולמינו, על מגוון רבדיו. טיוליו הרבים בעולם רק הוסיפו להבנה שכולנו תלויים זה בזה ובאדמה. ״פיתוח שאינו בר-קיימא בחלקים נרחבים של העולם נתן לי מוטיבציה להיות פעיל סביבתית ולהשיג הבנה טובה יותר של מורכבות הטבע. היום, שמירה על האוצר הרוחני והמורשת של העולם מעמידה אתגר גדול למודעותינו ולפתרונות הנדרשים״.

 

הראל אגרו-אקולוג, מסטרנט תואר שני בסביבה וקיימות. בנק הגנים מכון וולקני בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן. את התואר הראשון קיבל במדעי הסביבה, מכללה האקדמית תל-חי. שם פעל כרכז ״מגמה ירוקה״ קמפוס תל-חי 2010. בשנת 2011 נסע להתמחות בארגון Seed Savers Exchange ארגון ללא מטרות רווח המשמר את המורשת הגנטית של צמחי המאכל- Heirloom seeds בארה"ב. שם נלמדו כל האספקטים של שימור זרעי מורשת והקמת בנק זרעים.



למידע נוסף על זרעי מורשת

 

אנחנו צריכים זרעים

 

האם ידעת?

צמחים מהווים מעל 80% מהתזונה האנושית. השפע של זני צמחים, המגוון ביולוגי נמצא בסכנה.

 

כיצד שומרי ומטפלים בזרעים?

זרעי מורשת משמרת את המגוון הביולוגי על ידי שמירה על אוסף של אלפי זני מורשת שונים בעלי יכולת להתחדש שנה אחר שנה. לזרעים אלה יש את הכוח לעמוד בפני מגפה בלתי צפויה ומחלות צמחים, שינויי אקלים ובתי גידול מוגבלים.

 

מדוע צריך לשמר זרעים?

במאה האחרונה, איבד העולם 90% מזני הצמחים למאכל. עשוי להיות קשה להבין כאשר לרבים מאיתנו יש מספיק אוכל בצלחות שלנו, אך קחו זאת בחשבון: על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, רק חמישה דגני דגנים מהווים 60% מהקלוריות שלנו. מערכת שתלויה במעט יבולים היא שברירית למדי. לדוגמה, השימוש במגוון אחד בלבד של תפוחי אדמה בתקופת רעב תפוחי האדמה האירי בשנת 1845 הוביל לקטסטרופה, כניסה של פטרייה חדשה מחקה את מקור המזון העיקרי באירלנד, מה שהביא למוות והגירה של כמיליון וחצי אנשים.