מהם זרעי מורשת?

 

זרעי מורשת הם הירקות של פעם- צמחי גינה, תבלינים וצמחי מאכל אשר עברו בתורשה במהלך ההיסטוריה החקלאית.  זרעי מורשת הם זרעי האבקה פתוחה, זרעים טהורים, אשר משמרים את תכונותיו של הדור הקודם, ובכך מאפשרים לחקלאים לשמר את הזרעים שלהם בעצמם.

מאז ומעולם חקלאים היו משמרים זרעים. הם גידלו, טיפחו והשביחו זני האבקה פתוחה במהלך כל הדורות החקלאיים. זרעים הועברו מדור לדור וכך יצרו את מגוון הזנים הרחב שנמצא כיום בבנקי זרעים ברחבי העולם. בנוסף, זנים אלו גודלו בתנאי גידול מגוונים, ובכך פיתחו שלל תכונות ועמידויות לתנאים הסובבים אותם; עמידות ליובש, מלחים, מזיקים, מחלות, תנאי מזג אוויר קיצוניים וכו׳. לנוכח עתיד אקלימי לא ברור, העמידויות השונות הנמצאות במגוון הגנטי של זרעי המורשת, אדירות בחשיבותן למען עתיד האנושות.

בשנים האחרונות מגוון זרעי המורשת בעולם הולך ומתדלדל לנוכח ההתפתחות של חקלאות מסחרית מודרנית. החקלאות המודרנית מעדיפה לשבח תכונות ספציפיות המתאימות לייצור מסחרי, והרבה זנים הוזנחו ונעלמו מההיסטוריה. Food and Agriculture Organization of the United Nations חשף ש-75% מהמגוון הגנטי החקלאי נכחד במהלך המאה ה-20. כיום מעריכים כי מעל ל-90% מזרעי המורשת כבר נכחדו מהעולם.

 

הגדרה סוגי זרעים

 

זרעי האבקה פתוחה (זרעי מורשת נכללים בתוכם)

זרעים יציבים מבחינה גנטית. נחשבים לזרעים טהורים שנוצרו כתוצאה מהפרייה עצמית מזן טהור. האבקה מתבצעת על ידי חרקים, ציפורים, רוח, או מנגנונים טבעיים אחרים.  מאחר שקיימות פחות הגבלות על זרימת אבקה בין יחידים, אוכלוסיות גדולות של צמחי האבקה פתוחה נוטות להיות בעלות יותר מגוונים גנטיים. דבר זה יכול לאפשר לאוכלוסייה להסתגל בקלות לתנאי גידול מקומיים. זוגות הכרומוזומים המגיעים מההורים כתוצאה מהפריה מינית הם כמעט זהים לחלוטין ולכן זני האבקה פתוחה מאפשרים שימור זרעים אלו, תוך שמירה על תכונותיהם המקוריות של ההורים. זרעים אלה מאפשרים לחקלאי לשמר את הזרעים שלו בכוחות עצמו.

 

צמחי מורשת

צמחי מורשת חייבים לבוא מזרעי האבקה פתוחה (אבל לא כל צמחי האבקה פתוחה הם זני מורשת). לזרעי מורשת יש היסטוריה של מעבר בתוך המשפחה או הקהילה במשך דורות. ישנם גם עצי מורשת, וחיות מורשת כמו תרנגולים ופרות.

 

זני מסורת תרבותיים

זרעים מסורתיים אשר גדלו באזור מוגבל במשך דורות רבים והם מותאמים אקלימית לאזורם. זרעים אשר קשורים למורשת החקלאית העתיקה ביותר. באזור ארץ הקודש אלו הם הזנים התנ"כיים.

 

זרעים היברידיים

זרעי מכלוא (F1) הנוצרים כתוצאת של הפריה זרה באמצעות שיטה מבוקרת של אבקה, שבה האבקה מזן אחד מועברת על ידי מגע יד אדם כדי להפרות פרחים של ֿ זנים אחרים. ההכלאה המסחרית נעשתה כדי ליצור תכונות רצויות. הדור הראשון (F1) יגדל טוב יותר בדרך כלל והוא בעל תשואה גבוהה יותר מאשר צמח האם, בגלל גנים דומיננטיים היברידיים. עם זאת, הזרעים המיוצרים מצמח היברידי F1 אינם יציבים מבחינה גנטית, בדור F2 נקבל ערבוב של הגנים בצמחים, כך שכל זרע יפיק צמח שהוא שונה מהשני מבחינה פנוטיפית (תכונות פיזיות). זרעי מכלוא אינם נחשבים לזנים טהורים, לכן חקלאי הקונה זרעים היברידיים מחברת זרעים יהיה מחויב לחברה זו אם ברצונו לגדל את המגוון הספציפי שהחברה מציעה.