זרעי מורשת הינם צמחי גינה, תבלינים ומאכלים בעלי היסטוריה של מעבר בתוך משפחה, בדומה לתכשיטים או רהיטי ירושה. מספר חברות זרעים ניסו ליצור הגדרות המבוססות על תאריכים, דוגמת זרעים מעל גיל 50 שנה. זרעי מורשת הם זרעי האבקה פתוחה, לכן הם משמרים את תכונות הוריהם ובכך מאפשרים לחקלאים לשמר את הזרעים שלהם.

מורשת חקלאית-

מבחינה היסטורית בני האדם גידלו והשביחו זני האבקה פתוחה במהלך כל ההיסטוריה של החקלאות, זרעים הועברו מדור לדור וכך יצרו את מגוון הזנים הרחב, שנמצא כיום בבנקי זרעים ברחבי עולם. בנוסף זנים אלו גודלו בכל רחבי העולם בתנאי גידול  מגוונים, בכך פיתחו את שלל התכונות שאנו מכירים קיום ובנוסף פיתחו עמידויות לתנאים שסובבו אותם כמו עמידות ליובש, מלח, מזיקים ומחלות, תנאי מזג אוויר קיצוניים וכו׳.

חשיבותם של זני מורשת מבחינת בטחון מזון היא עצומה. הבעיות הסביבתיות כיום, שינוי האקלים, שימוש בשיטת מונו-קולטורה, התפתחותם של עמידויות של מזיקים כתוצאה משימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה, מהווים סיכון גדול על ביטחון המזון. כך למשל, בתקופת הרעב הגדול באירלנד גודלו רק ארבעה זני תפוח אדמה, כאשר הופעת הכימשון הביאה לפגיעה אדירה במאגרי תפוחי האדמה כך שלא היה מספיק יבול בשדות  ולרעב. בפרו לעומת זאת, בשל המגוון הגנטי הרחב של תפוחי האדמה, מחלה זו הותירה פגיעה מינימלית ביבול.

הבעיות הסביבתיות הרבות המציפות אותנו מחייבות מציאת פתרונות. בתוך הגנים של זרעי מורשת קיימות שלל עמידויות שונות, ושימורם הוא שימור עתיד ילדינו.

בשנים האחרונות מגוו זרעי המורשת בעולם הולך ומתדלדל לנוכח ההתפתחות של חקלאות מסחרית מודרנית. החקלאות המודרנית מעדיפה אפיונים ספציפיים המתאימים לייצור מסחרי והרבה זנים הוזנחו ונעלמו מההיסטוריה. .- Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO) חשף ש-75% מהמגוון הגנתי החקלאי נכחד במהלך המאה ה-20. כיום מעריכים כי מעל ל-90% מזרעי המורשת כבר נכחדו מהעולם.

הקדמה מדעית

זרעים היברידיים

נוצרים כתוצאה של הפריה בין שני זנים שונים באותה המשפחה, לדוגמא הפריית שני זני עגבנייה. חשוב לציין, כי זנים היברידיים אינם יציבים מבחינה גנטית ובדור F2 נקבל ערבוב של הגנים בצמחים, כך שכל זרע יפיק צמח שהוא שונה מהשני מבחינה פנוטיפית (תכונות פיזיות). לכן, חקלאי הקונה זרעים היברידיים מחברת זרעים יהיה מחויב לחברה זו אם ברצונו לגדל את הזן הספציפי.

זרעי האבקה פתוחה (זרעי מורשת נכללים בתוכם)

יציבים מבחינה גנטית. זוגות הכרומוזומים המגיעים מההורים כתוצאה מהפריה מינית הם כמעט זהים לחלוטין ולכן זני האבקה פתוחה מאפשרים שימור זרעים אלו, תוך שמירה על תכונותיהם המקוריות של ההורים. הם מאפשרים לחקלאי לשמר את הזרעים שלו בעצמו.

הגדרות זרע

הזרע הוא גוף קטן הנמצא בתוך הפרי ממנו מתפתח הדור החדש, באמצעותו הצמח הבוגר שהתפתח מתרבה ומופץ. הזרע מורכב משלושה חלקים הכוללים עובר, אנדוספרם וקליפה. העובר נמצא במצב של תרדמת מצב בו זרעים חיוניים אינם נובטים. בזרעים הנמצאים בתרדמה מתקיים קצב חילוף חומרים נמוך המאפשר להם לשרוד זמן ממושך מבלי לכלות את מלאי חומרי התשמורת האגור בהם, עד אשר התנאים המתאימים לנביטה, לחות קרקע וטמפרטורה נכונה יגרמו לזרע לעבור מגוון תהליכים ביולוגים אשר יעבירו אותו למצב פעיל ולנביטה. זרעים יכולים להישמר שנים רבות עד אלפי שנים בתנאי הקפאה, אחוז הנביטה יורד עם השנים ולכן יש לייצר בכל פעם מחדש זרעים.

שינויים מטבוליים חלים בזרע הנובט:

  1. קליטת מים ותפיחה.
  2. סינתזה (הרכבה) של הורמוני צמיחה (ג'ברלין בעובר).
  3. ההורמונים גורמים ליצירת אינזימים הידרוליטיים (אנזימים מפרקים) בזרע.
  4. האנזימים ההידרוליטיים גורמים לפירוק חומרי התשמורת באנדוספרם (לדוגמא – פירוק עמילן לגלוקוז מסיס).
  5. תוצרי הפירוק מגיעים לעובר.
  6. העובר ניזון מתוצרי הפירוק ומתפתח לנבט.
  7. הנבט מפתח עלים ירוקים ומתחיל לבצע פוטוסינתזה.