המטפחים שמאחורי העגבניה האגדתית - "מרמנד"

הקדמה

ההתפתחות החקלאית המודרנית בארץ התחילה עם הקמת "מקווה ישראל" ב 1870 ועם הקמת המושבות ב 1882 ולאחר מכן על ידי החוקר אהרון אהרונסון כשגילה ב 1906 את אם החיטה והקים ב 1910 תחנת ניסיונות בעתלית.

ההסתדרות הציונית, הקימה ב1921 בהצעת וולקני את  מכון המחקר החקלאי המרכזי שעבר לרחובות ב 1932 והפך למכון לחקר החקלאות של הסוכנות היהודית (כיום מינהל המחקר החקלאי).

 

ישעיהו ארטן:

למד באירופה ובעיקר בהולנד את סודות המסחר והטיפול בזרעים, הקים בארץ ב 1924 בית מסחר לשיווק זרעים.

בתחילת הדרך היו לארטן שתי חנויות, האחת בתל אביב והשנייה בחיפה.

ארטן, הביא זרעים שונים של ירקות ממערב אירופה ומכר אותם למתיישבים. הוא גם קנה זרעים ממשקים ומכר למשקים אחרים ואפילו ייצא זרעים לסוריה, למצרים ועוד. לארטן היו מכונות לניקוי זרעים במשק שלו בכפר ביאליק והוא ניקה זרעים של כרובית גזר צנונית חסה ועוד. בזיכרונותיו , מספר ארטן שהוא זה שהביא לארץ את זרעי העגבניה "מרמנד" מחברת וילמורן . באותה תקופה בארץ גידלו הנזירים באבו גוש עגבניה דומה וקראו לה  "בנדורה".

חנקה לזרסון בית אלפא, נכתב ב- 1964

"ביצור זרעי עגבניות ״מרמנד״ לשימוש עצמי, התחלנו בשנת 1935. בחרנו צמחים יפים ובריאים, בעלי יבול גבוה ולאחר הבשלת הפרי הפקנו מהם זרעים לעונה השניה.

נהגנו להשאיר גם כמה צמחי חצילים מהזן ״מלכה שחורה״ כדי לגדל מהם משתלה לעונה הבאה.

בראשית אפריל 1937 הגיעה אלינו משלחת מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות ובראשה ד״ר ש.הורוביץ. נתבקשנו להתחיל בסלקציה ובגידול זרעי עגבניות ״מרמנד״ וחצילים ״מלכה שחורה״. בתום העונה שלחתי את הזרעים משני המינים לרחובות לשם המשך עבודת הטיפוח. זרעי עגבניות אלה נמסרו על ידי אנשי התחנה למשק חפציבה לשם ריבוי והמשך הסלקציה."

פרידה לוי – חפציבה מתוך רשימותיה ב״השדה״ משנת תש״ז

"בהשבחת עגבניות מרמונד התחלנו עוד לפני שנוסדה אגודת ה״זרע״.

הירקנים הוותיקים זוכרים בוודאי שחיפשנו עגבנייה מתאימה לישוב היהודי ולשוק הערבי, ז״א- עגבנייה אדומה מקובלת על הערבים, זן בכיר המניב יבול גבוה, הזן הנפוץ אז בארץ היה ״פלא השוק״, עגבנייה גדולה ומתאימה בחיצוניותה ובטעמה לדרישות,

מאחר והובהר כי היבול מזן זה הולך ופוחת הוחלט למצוא לו תחליף. דומני, שהעגבניה מרמונד נזרעה לראשונה בעמק הירדן. העגבניה מרמונד התאימה לדרישות השוק המקומי, בגודלה לא נפלה מהעגבניה הערבית ודמתה לה בצורתה.

הפרי הראשון לצרכי הסלקציה נברר ע״י פרופ׳ ש. הורוביץ. מ-30 שיחים של חלקת עגבניות גדולה ומוצלחת בבית אלפא. הכוונה הייתה להתחיל בעבודת הבירור בגן הנסיוני בקובבה, תחת השגחתו של הח׳ נפתולסקי, אך כבר כעבור שנה נוכחנו שאין התנאים שם מתאימים לגידול זה ועבודת הבירור הועברה אלינו לחפציבה. 12 פירות מבוררים בקובבה שימשו יסוד לפעולת הבירור.

ענף גידול הזרעים היה בשנת 1938 עדיין בחיתוליו וגם הסלקציה של ״מרמנד״ החלה בקנה מידה קטן. כמטרת שיפור הצורה החיצונית והקדמת ההבשלה. הסלקציה הצבנו לעצמנו:

במשך שנתיים עבדנו בהשבחת הזן ע״י בירור המוני. מהזרעים שקיבלנו מתחנת הנסיונות. גידלנו שתילים לחלקה של 3 דונם. שתלנו באביב כפי שאנו עושים כל השנים, כי אצלנו עגבניות נקיץ אינן לוקות במחלות, דבר חשוב ביותר להשגת זרעים.

בתקופה זו הונחו היסודות לעבודות הסלקציה ולהרחבת רבוי זרעים ודבר זה עזר לנו לאחר פרוץ המלחמה, כאשר גידול הזרעים המקומי יכול היה להחליף בהצלחה את היבוא ולמנוע משבר חמור בענף.

גם עבודות הבירור וריבוי הזרעים של ה״מרמנד״ התרחבה. הגענו עם חברת ״הזרע״ לידי הסכם ע״ד יסודות הסלקציה ועבדנו שנים רבות בעזרתו הפעילה של הח׳ וייס ז״ל. כעבור מספר שנים ראינו הצלחה, צורת העגבניה נשתנתה לגמרי וכיום קשה למצוא עוד את הפרי המקומט שהיה מצוי אז. היבול הגיע באזורים שונים עד 9 טון לדונם. אחרי כמה שנים של עבודתנו בהשבחה נתנה ״הזרע״ לעגבניה זו את השם ״עגבניה מרמנד חפציבה.

לימים פותחו מהזן המקורי , מספר זני עגבניה חדשים ומשופרים יותר כמו מרמונד חפציבה , מרמונד רחובות 13 והזן חוסן אילון.