גידול דבורים בישראל

גידול דבורים בישראל

דבורי דבש הם המאביק החשוב ביותר בישראל ובעולם כולו. אוכלוסיית הדבורים בכוורת משתנה כתלות בעונה ומונה כ-5000-70,000 פרטים. ומפה חשיבות הגדולה של הדבורים. יש עוד חרקים שיכולים לעשות האבקה אך לא ניתן להביא אותם לשדה כמו את הדבורים. מזון הדבורים- צוף מקור לפחמימות ואנרגיה. ואבקה היא מקור לחלבון. פעילות הדבורים על הפרחים משתנה ותלויה בכך, אם יש הרבה זחלים ועוד. הפרח מפריש צוף כגמול לדבורים שימשיכו להאביק.

דבורת דבש היא בעל חיים טבעי בארץ, לפני 30 שנה היא נכחדה מהטבע בארץ ישראל כיום דבורי דבש לא ישרדו לאורך זמן ללא טיפול. כל הדבורים שאנו רואים היום הן דבורי דבש של כוורות, ברחו מתוך כוורת או הסתדרה שנה שנתיים בטבע ובסוף תיעלם. (דבורת הדבש הסורית הטבעית לאזורינו נכחדה).

בתוך כוורת יש מלכה שתפקידה להטיל ביצים ולאפשר את קיום הכוורת, היא מחזיקה את כל הדבורים ביחד. אם יקרה לה משהו ינסו להחליף אותה במלכה צעירה ואם לא הכוורת תקרוס. יש כמה אלפי פועלות בכוורת. בכוורת יש כמה עשרות או מאות זכרים שתפקידם היחיד הוא רבייה. מלבד זה הם עול על הכוורת הם לא אוספים מזון, או מאכילים עצמם. אם יש מספיק מזון אפשר להחזיק זכרים ואם לא הם יעיפו את הזכרים החוצה.

הדבורים כענף בארץ

מדובר על כ-100 אלף כוורות מספר דיי יציב. מדובר על כ-500 מגדלי דבורים בארץ. יבול הדבש השנתי הוא כ-3000 טון לשנה, צריכת הדבש היא 4000 טון בשנה, אנו מייבאים דבש. אין בעיה להגדיל את מספר הכוורות אבל הנחת היסוד היא שזה לא ישנה את יבול הדבש אלא שנקבל פחות ופחות דבש בכל כוורת. אין לנו עוד שטחי צוף ולכן אין טעם להגדיל את מספר הכוורות. כ-18 שקלים לקילו זו התנובה של הכוורן. זה מחשב סביר. אם חצי מההכנסות הולכות למגדל זה מצב טוב. הבעיה היא האלף טון שמייבאים. יבוא זול הוא מאיכות ירודה. (לזול יש מחיר) סה״כ השוק מגלגל 60 מיליון שקלים בשנה. בערך חצי מהדבש נמכר סביב ספטמבר. הענף נחלק ל-500 כוורת בערך כך ניתן להתקיים, יש מגדלים קטנים ויש גדולים. יש לנו הרבה מאוד כוורנים קטנים אך אם מסתכלים על הכוורות הן נמצאות ע״י אותם כוורנים גדולים. המגמה הולכת ומקצינה. פעם דיברו על אלף כוורות כמספר מדהים היום יש כאלו להם יש 4000 כוורות. בשנים האחרונות אנו מקבלים הרבה מאוד כוורנים בודדים והנישה הזו של כוורנים בודדים הולכת ונעלמת. לגבי צפיפות הכוורות: ארגון מועצת הדבש, אחראי על חלוקת הכוורות בארץ והשטחים. כמעט כל הכוורות בערבה הן לצורך רבייה. הרעש על היעלמות דבורים מגיע מארה״ב, לא השתלם להם לגדל דבורים ולכן הפסיקו.

יש עוד הרבה חרקים שמגיעים לפרחים ויכולים לעשות האבקה. שטח חקלאי הוא לא שטח שבעלי חיים יכולים לחיות בו. הוא נחרש ומרוסס. האבקה של פירות, הרבה מהם תלויים בהאבקה, אגוזים ושקדים כל הרעש ורוב הרעש מארה״ב מגיע מהשקדים ולא מהדבורים. זה בעצם ענף נלווה לגידול שקדים. דבורי בומבוס משמשות לגידולי עגבניות. בארה״ב המצב הוא כזה שמגדלים דבורים בשביל לעשות האבקה בשקדים והשאר שולי. ברור שבלי דבורים אין שקדים. שמן קנולה נקבל גם בלי דבורים, דבורים משפיעות על האבקת קקאו, גידול זרעים, גזר ובצל... גזר נקבל מגידול שתיל. דבורים צריך בשביל הזרעים לשנה הבאה. זה משפיע על כותנה, זרעי כותנה.

מגדלי דבורים מתפרנסים מדבש, על שרותי האבקה הם מקבלים תשלום משני. ולכן המצב הוא שמגדלי דבורים נותנים שרותי האבקה בזול וחיים מהדבש. דבורה יכולה להגיע גם ל-3 קילומטר אך האבקה יעילה היא 100-200 מטר. היום יותר ויותר מבינים את חשיבות ההאבקה. באבטיחים למשל לא מכניסים בכלל כוורות להאבקה. יש אבטיחים שמגדלים בשביל פיצוחים. בשטחים אלו לא מכניסים דבורים הן מגיעות לבד. יש כוורות שלא משתתפות בהאבקה. לא תמיד מה שצריך האבקה נותן הרבה דבש ולהפך. פרות הדר לא צריכים דבורים ולפעמים הם מרשתי נגד דבורים אבל יש בהם המון צוף. אבוקדו נותן המון צוף אבל הדבורים לא אוהבות אותו. בגלל שמגדלי אבוקדו צריכים דבורים הם מעלים את הצפיפות.

איפה הבעיות שלנו- אקרית הוורואה

(אנו עובדים עם דבורת הדבש האירופאית ויש אפיסרנה מהמזרח הרחוק והיא טפילה שלה). נכנסה יותר הדבורה האירופאית במזרח הרחוק ולכן האקרית הגיעה גם לדבורה האירופאית. הדבורה שורדת עם האקרית הזו, מהרגע שהיא הגיעה לארץ היא הכחידה את כל דבורי הבר בארץ. אזור התפוצה הטבעית של דבורי הבר הוא מצפון אירופה עד דרום אפריקה. הדברה- מדברים על 3 תכשירים פחות או יותר והיום אנו עובדים עם תכשיר שניקרא אמיטרז. ובתום טיפול רואים שהתכשיר עובד, הוא לא מוריד את הטפיל לאפס אבל זה טוב. החומר הזה גם לא נורא רעיל והוא גם לא מגיע לדבש אם עובדים נכון. ירידה ביעילות- צקמייט- בשנים 2012-2015 התכשיר יורד לאפס. כלומר יש עמידות לתכשיר וזו בעיה קשה.

לעומת זאת יש קבוצה של חומרים טבעיים שכן עובדים, חומצה פורמית למשל אבל כאן יש בעיות אחרות. נשים לב שאחת הבעיות העיקריות היא השונות שבחלק מהכוורות זה עובד והחלק לאו. אי אפשר להמליץ על תכשיר כזה. החומצה הפורמית גם משפיעה על הדבורים זה תכשיר נדיף יש למצוא מינון וטמ״פ נכונה.

ההיעלמות המסתורית היא לא מסתורית, יש דבורים שמצבם התזונתי לא טוב ויש את האקריות והעברת וירוסים על ידן, וזה מה שגורם להן לדעוך.

הדברת מזיקים, תמותה של דבורים כתוצאה מריסוס בשדות.

לנזקים משימוש בחומרי הדברה יש אפקט תמותה וחיסול הכוורת, בישראל- בין טון חומר פעיל לאלף דונם קרקע חקלאית במדינות נבחרות, ניתן לראות שבישראל יש את השימוש הרב ביותר לחומרי הדברה. יש אצלנו מחזור זרעים כלומר גידול חיטה בחורף וחמניות בקיץ. יש פגיעה כתוצאה מחומר ההדברה שמגיע לפרחים או הרחף מגיע לכוורת והורג אותה. שדה חיטה שרוסס בקוטלי פטריות יכול ברחף מהחיטה להגיעה לכוורות ולהרוג אותן.

ריקוד הדבורים

ריקוד מעגלי וריקוד שמיניות, מספר הסיבובים מעיד על איכות הגמול, לדוגמה- אבוקדו, סיבוב לצד אחד ומסתובבת מעט. ריקוד בדבש הדרים הוא ריקוד אינטנסיבי.

האבקה- העברת גרגירי אבקה ממאבק לצלקת כל זה לא אומר שום דבר לגבי הפריה. האבקה היא רק מעבר גרגירי אבקה. על מנת שייווצרו פירות אנו זקוקים לתהליך ההפריה.

תהליך הפריה- איחוד גמטות

יש לנו פרח ובו שחלה, יש לנו גרגר אבקה עם נבט שהפך גמטופיט. ע״ג הצלקת מתעוררת מערכת יחסים מאוד מסודרת, רק אם גרגר האבקה נובט ע״ג הצלקת הנכונה, הוא שולח נחשון נביטה, יש כאן מערכת יחסים של הדדיות. גרגר האבקה נובט רק אם המערכת הגנטית של הצמח מאפשרת נביטה.

אמצעי משיכה בפרחים- פרסומת ותגמול

פרסומת הם הערוצים השונים שדבורים קולטות, סך כל הסיגנלים שיכולים להיקלט. פרסומת אפקטיבית שהיא מותאמת לטווח הקליטה של חושיו של המאביק ולכן צפוי קשר בין הפרסומת לבין חושיו של המאביק, צורך קיומי של המאביק, צמחים שנותנים שמן או גופי מזון, מקום מגנה.

תגמול מדומה וחוסר תגמול. נושא הסחלבים והדבורים הזכרים שמזדווגים ורוצים עם רותם פרחים. מבחינה ביולוגית הוא לא מעמיד צאצאים ע״י הזדווגות עם הפרח ולכן אין יתרון ביולוגי, אין בפרח כל תגמול וזה יוצר למידה שלילית ככל שהפרסומת יותר יפה וטובה ומרשימה אם בסופו של דבר אין שם צוף ואבקה שיתגמלו את החרק הלמידה תהיה שלילית.

מונח נוסף הוא נאמנות- דבורה שיוצאת החוצה מהכוורת לשדה של פרחים שיש בו מגוון מינים תתמקד במין אחד גם אם תדלג על מינים אחרים. רמת הנאמנות שלה נוכל לדעת ע״י הצמידות ברגליים. צמידה טהורה או ממספר מקורות.

צבעי פרחים-

נעשתה הרבה עבודה על ראיית צבעים, לא מעט בגלל היכולת של הראיה. היא רגישה ב-UV, כחול וירוק. אורכי גל שאנו רואים לעומת הדבורה. יש לה אזור של UV שלנו אין והאזור האדום שלנו הוא בדיוק הקצה שלה ולכן אורכי הגל שלה יותר קצרים. פרחים שהם בצבע אחד והם בעצם בצבע אחר, מרכז הפרח מסומן בצבע שונה. כמה שלחרק המאביק יותר קל למצוא את התגמול הוא יהיה יותר יעיל והפרח יותר אטרקטיבי.

חרקים מאביקים בחקלאות במערכות מסחריות-

החרקים שאנו מנהלים ולא חרקי הבר הם הגורם העיקרי בהאבקה. בומבוס בעיקר במבנים וגם במטעים. חיפושיות תסיסה באנונה.